תקופת מלחמת חרבות ברזל אינה שגרה. זו תקופה שבה הלב של החברה הישראלית פועם דרך האנשים שנמצאים בקו הקדמי – החיילים.
בתוך המציאות של כוננויות, היערכויות, משימות ביטחוניות ושעות ארוכות של חוסר ודאות, הצורך להישען על מי שנמצא לידך – גדול מתמיד.
ויותר מזה – הצורך להרגיש. לנשום. להתאוורר.
פעילות גיבוש לחיילים בתקופה כזו אינה מותרות. היא דרך לאוורר עומס, לחזק חוסן, ולהחזיר אנרגיה אנושית לצוות שעומד במבחן יום אחרי יום.
למה דווקא עכשיו?
בתוך המתח – יש מקום לשחרור.
בתוך המוכנות – יש צורך בקירבה.
בתוך החוסן – יש צורך באמפתיה, בצחוק ובקצת שקט ביחד.
פעילות גיבוש לחיילים בימים של חרבות ברזל יוצרת רגע של רווחה.
בלי לוותר על הרצינות, בלי לנתק מההקשר – היא פשוט מאפשרת להוריד לרגע את הקסדה הרגשית, ולזכור שהחוזק של הצוות נמצא גם בקשרים שבין האנשים.
מה פעילות גיבוש יכולה לתת לחיילים בתקופה הזו?
🔹 שחרור מנטלי אמיתי – החיילים מתפקדים כל הזמן תחת עומס. פעילות שמחוברת לחוויה ולא למשימה מאפשרת ניקוי רגשי בריא.
🔹 עוגן של נורמליות – שעה או שעתיים של פעילות שמייצרת צחוק, שיתוף פעולה ותחושת משמעות – זה המון בתקופה כזו.
🔹 שיח לא היררכי – מרחב שבו כל אחד שווה – בלי מדים, בלי דרגות, רק בני אדם שחולקים את אותה חוויה עמוקה.
🔹 גיבוש מחדש של צוותים אחרי אירועים קשים – במקרים של פציעות, החלפות או שחיקה – הפעילות היא גשר שמחזיר את החיבור.
מה חשוב לזכור כשמתכננים פעילות גיבוש לחיילים בזמן לחימה?
- רגישות גבוהה – התכנים חייבים לאפשר ביטוי, אבל גם לא להציף. איזון בין עומק לפשטות.
- תנועה וחוויה, בלי עומס פיזי – המטרה היא לשחרר, לא לאתגר עוד.
- שיתוף פעולה, לא תחרות – ליצור תחושת "אנחנו", בלי לחץ.
- שקט רגשי – לא שקט מבצעי – החיילים צריכים לדעת שיש להם רגע שבו מישהו חשב גם עליהם, לא רק דרש מהם.
לסיכום – דווקא בתוך המלחמה, צריך לזכור את הלב
פעילות גיבוש לחיילים במציאות של חרבות ברזל היא בחירה אנושית עמוקה.
זו לא פעילות של יום כיף, אלא פעולה של חיזוק הקשר, הרוח, התחושת שייכות והאמון – ערכים שבונים את הלוחמים לא רק בשטח, אלא גם בינם לבין עצמם.
וזה בדיוק מה שצריך עכשיו – רגע של ביחד אמיתי, עם משמעות, עם נשימה, עם לב.
